נוהל גילוי מרצון של רשות המיסים עומד לפוג באופן מלא בסוף שנת המס הנוכחית. נוהל זה מאפשר למעלימי מס להתוודות בפני רשות המיסים על הכספים שלא דווחו, זאת מבלי להסתבך בפלילים בשל אי הדיווח.
עבור מי מיועד נוהל גילוי מרצון?
הנוהל מיועד לכל מי שמחזיק בכספים מהכנסות, בין אם מקורם בישראל או מחוץ לישראל שלא בידיעת רשות המיסים, ושאילו היה מדווח עליהן לרשות המיסים, היו הכספים חייבים במס. התנאי לביצוע הגילוי מרצון הוא שהפנייה תהיה כנה. כלומר, שהפונה לרשות המסים יעשה זאת מיוזמתו ולא בעקבות חקירה של הרשויות, ואף לא ידיעה של הפונה על כוונה לחקירה בעתיד הנראה לעין.
קיימים מספר קריטריונים לביצוע ההליך:
- על הנישום לפנות באופן כנה, כלומר פניה שלא נעשית בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת
- לא קיים מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף
- לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לגורמים קשורים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון
- לא פורסם מידע באמצעי התקשורת, שאם לא כן, יחשב כאילו המידע מצוי בידי רשות המסים
- המידע לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל. דרישה נוספת להליך זה הינה כי הפונה הגיש הצהרת אמת, תיקן את שדווח והסיר את המחדל, היינו, שילם מלוא המס הנדרש הימנו בדין.
ההליך מתבצע לפי 3 מסלולים:
מסלול אנונימי - במסגרת מסלול זה מוגשת פנייה אנונימית לרשות המיסים. במידה שנוצר הסדר עם פקיד השומה על גובה חבות המס, נחשף שמו של הלקוח לרשויות המס ונחתם הסכם שומה אשר בו מפורטות ההכנסות וההון לשנים שבהם לא דיווח הלקוח.
מסלול רגיל - במסלול זה הבקשה לגילוי מרצון מוגשת לרשות המיסים יחד עם שמו של בעל חשבון הבנק אשר לא דווח עליו. אדם אשר מתנהלת נגדו/נגד בן זוגו/חברה שבשליטתו חקירה, בדיקה או מידע הרלוונטי לבקשה אינו יכול להגיש בקשה במסלול זה. תוקפו של מסלול זה הינו עד 31.12.2016 .
מסלול מקוצר - מסלול זה מיועד לאזרחים בעלי הון מצטבר לא מדווח שאינו עולה על סך של 2 מיליון שקל וכן חבות המס אינה עולה על 500 אלף שקל. במסלול זה לא ניתן להגיש בקשה אנונימית, אולם ניתן להגיש דו"חות למס הכנסה ללא צורך בניהול משא ומתן מול מחלקת החקירות שברשות המיסים. תוקפו של מסלול זה הינו עד 31.12.2016.
חשוב לציין כי גם בימים אלו ישנם בידי הרשויות רשימה ארוכה של ישראלים בעלי חשבון בנק בחוץ לארץ שאינו מדווח באופן הנדרש. מידע שכזה עלול להגיע לרשות המיסים בדרכים כאלו ואחרות וכן במסגרת תוקף סעיף 6(2) למניעת כפל מס, המאפשר לרשות להגיש בקשה מסודרת לקבלת המידע מהמדינה בה מתנהל לו חשבון הבנק.
מדובר בעצם בהזמנות האחרונה להתוודות על העלמות המס מבלי להיענש. בשל שיתוף הפעולה בין רשות המיסים הישראלית, ל-IRS האמריקאי ולארגון מדינות ה-OECD וכניסתם לתוקף של הוראות ה-FATCA, משנה הבאה יהיה הרבה יותר קשה להעלים מס. זאת משום שרשות המסים בישראל תחויב לדווח לרשות המס האמריקאית על חשבונות של אמריקאים בישראל, ולהיפך – רשות המיסים האמריקאית תדווח על הכנסות בחשבונות של ישראלים בארה"ב. המידע שיחולק בין שתי המדינות יכלול פרטים אודות חשבונות פיננסיים המוחזקים בישראל בידי אזרחי ארצות הברית, או בידי בעלי גרין קארד, או בידי תושבי ארצות הברית או בידי ישות משפטית שיש בה לאמריקאים החזקה מהותית, וכאמור, בהמשך גם ההיפך